"סוף השבוע המיוחד הזה הגיע לסיומו, והיה מעבר לכל ציפייה אפשרית! דיברנו, סיפרנו והקשבנו לסיפורים על יניב. בכינו מכאב וגעגוע, התחבקנו, עודדנו אחד את השנייה, צחקנו, תמכנו ובעיקר אהבנו, כמו שיניב היה רוצה שנאהב ונהיה שם אחד בשביל השנייה", כך סיכמה נופר סרודי את סוף השבוע שבו התכנסו חברים ממעגלי חייו השונים של אחיה, יניב סרודי ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר.
המפגש המרגש נערך באכסניית אברהם הוסטל בתל אביב במסגרת תוכנית "אוהל אברהם"; התוכנית מציעה לצעירים ולצעירות שחוו אובדן באירועי הזוועה ב-7.10, ובמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיהם, בית חם ומחבק, שמהווה פלטפורמה לסדנאות, לתמיכה, להתמודדות עם האובדן ולתהליך משותף של עיבוד אבל. המטרה היא להעצים את החוסן של המשתתפים, לייצר חיבורים חדשים בין אנשים, לחזק קשרים קיימים, ולטפח תחושה של תקווה נוכח האובדן הקשה.
סיפור של גבורה ואובדן נורא
יניב סרודי, בן 26, נכח במסיבת ה"נובה" עוד בימים הקודמים ל"שבת השחורה" בתפקידו כמנהל לוגיסטי של האירוע. חברתו סיון שניצלה, עבדה איתו באותם ימים. בבוקר שבת, כשהחלו מטחי הירי, החלו השניים להגיש עזרה לנפגעים מסביב: פתחו מזרנים, חילקו בקבוקי מים וניסו להרגיע את הפצועים, עד כמה שניתן. כשהירי החל לסגור עליהם, הם נסעו ברכבו של יניב ואספו שניים מאנשי ההפקה - ניקול וביאליק, ובהמשך עוד ארבעה צעירים שרצו מהשיחים: רון, אורי, חיים ועמית.
"יניב לא השאיר אף אחד מאחור", הדגישה אמו של יניב, לאה.
על פי המידע שבידי המשפחה, יניב הסיע את החבורה אל אוגדת עזה בבסיס רעים, נורה בידו, בכתפו וברגלו כשנתקלו במארב של מחבלים, ובכל זאת המשיך בנהיגתו בקור רוח ובגבורה וגם במיומנות נהיגה בלתי רגילה, כשהוא מצליח לחמוק משלוש חוליות מחבלים; זאת לאור הרקע הצבאי שלו כנהג מבצעי וכמפקד צוות בחטיבת כפיר. בהמשך שכב שעתיים תחת חילופי אש, כשהוא פצוע ומעמיד פני מת.
כשהגיעו למקום לוחמי שלדג, הוא זכה לטיפול ראשוני עם חוסם עורקים ביד וברגל. בשעה שתיים בצהריים קיבלה האם מסר מרחוק בנוסח "הוא בסדר, הוא אוהב אותך ואמר שתדברו אחר כך", דבר שלמרבה הטרגדיה לא קרה.
באותם רגעים פגע RPG בבניין מפקדת האוגדה, וגרם לפגיעה בשוהים במקום. יניב הובהל לבית חולים סורוקה ושם נקבע מותו. בכך הצטרפה משפחת סרודי לשורה ארוכה וכואבת של משפחות שכולות בישראל, ומאז מתמודדים בני המשפחה והחברים עם האובדן הכבד.
סופ"ש חברים שכולים: נזכרים, תומכים ומתחזקים ביחד
על פעילותה של עמותת גוונים ותוכנית "אוהל אברהם" שמעה לראשונה נופר סרודי, אחותו של יניב, דרך חברתה הטובה דקלה, שמנהלת פרויקטים אחרים בעמותה.
נופר מספרת על הירקמות הקשר בינה ובין הצוות המניע את התוכנית, שממנו נולדה היוזמה להזמין את חבריו של יניב מתקופות שונות בחייו למפגש משמעותי בסוף שבוע אחד.
נופר לקחה חלק מרכזי בצוות ההובלה והחשיבה על אופיו ותכניו של סוף השבוע ובאמצע פברואר 2024, ארבעה חודשים אחרי הפרידה מיניב, התכנסה יחדיו חבורה גדולה של צעירים וצעירות שחייהם הצטלבו בחייו של יניב בתקופות שונות: בבית הספר היסודי, בתיכון, בצבא, ביישוב ועוד. ביחד עברו החברים חוויה מכוננת של סדנאות תרפיה, עיבוד אבל, התמודדות עם אובדן, שיח פתוח ומחבק ופרידה מאדם יקר.
סוף השבוע תוכנן מראש לקבל את החברים והחברות. הם ישבו במעגלי תמיכה משתנים, עברו בין חדרי הסדנאות לעיבוד השכול, דיברו את שעל ליבם, בכו, נזכרו, צחקו והתחבקו.
נופר מתארת את ההתכנסות בהתרגשות רבה: "כל אחד סיפר על יניב מהממשק המשותף שהיה לו איתו, וזה היה כאילו השלמנו אחד לשנייה את התמונה, כשיניב היה איתנו כל הסופ"ש. אנשים תמיד חושבים שהם יודעים הכול על האדם היקר להם, אבל אז שומעים מבחוץ עוד זוויות מפתיעות וזה בדיוק מה שהיה. זה היה כאילו אנחנו רואים את יניב דרכם, והם ראו את יניב דרכנו. היחד היה כל כך משמעותי ומרגש, ודרך נוספת להיפרד ממנו. אחרי הכול כולנו עברנו בצורה כזו או אחרת אובדן".
נופר מסכמת את "סופ"ש חברים שכולים", כינוי שהדביקו החברים והחברות לאותו סמינר, בתודות ודברי פרידה: "היה כל כך מרגש, אינטנסיבי ובכלל לא פשוט. תודה על הפתיחות, על השיתופים שבזכותכם אנחנו מכירים את יניב קצת יותר. הדבר המרגש שחזר על עצמו כל הזמן, זה כמה שה"יחד" עושה לנו טוב".
לזכרו של יניב סרודי ז"ל
יניב גדל ביישוב שני־ליבנה, שבו מתגוררים הוריו עד עצם היום הזה. הוא למד בביה"ס היסודי "פסגות" בישוב מיתר, ומאוחר יותר סיים בהצלחה את לימודיו בבי"ס ברנקו ווייס בבאר שבע.
לפני שירותו הצבאי עבר הכשרה במכינה הקדם צבאית "אשר רוח בו", והתגייס ל"חוות השומר". בתפקידו הצבאי הראשון שימש כנהג מבצעי בבה"ד 1 בנגב. אולם לאחר שהתעקש קיבל תפקיד לוחמה בחטיבת כפיר, אשר בה שירת כמפקד טירונים בהכשרת שלב "מתקדם" של החיילים.
לאחר שחרורו מהצבא עבד במספר עבודות, ובשנה האחרונה עבד כעוזר הפקה וכמנהל הפקה.
יהי זכרו ברוך