ביום חמישי, 22.4.2010 נערכה במתנ"ס שדרות תערוכת צילום מיוחדת של קבוצת "נוער שדרות דוט. קום"(מרכז מחשוב). הקבוצה פועלת במהלך השנה סביב נושא מרכזי לצילום וסופגת תוך כדי כך ערכים. הערך בו בחרו להתמקד הפעם הוא - "כבוד". התהליך שארך כחצי שנה, בה למדו בני הנוער על נושא הכבוד, קיימו דיונים ובחרו מודל לחיקוי, הבשיל בסופו לכדי תערוכה בשם "המודל לחיקוי שלי". 
רוב בני הנוער מצאו את מודל החיקוי שלהם בקרב המשפחה. עדי כהן, תלמידת יא' בחרה בדודתה אושרית כמודל והסבירה זאת בהשפעה הגדולה שיש לה עליה. "רציתי ללמוד כמוה ולהצליח. בכל מה שעשתה היא הגיעה לרמות גבוהות בזכות עצמה, וכך גם אני רוצה לעשות". הטיפ שנתנה לעדי דודתה היה- "מחשבה בונה מציאות". עדי, נערה מלאת מוטיבציה וחיוניות, צילמה במהלך כל הערב את ההתרחשויות.
המודל לחיקוי של הילה הרוש בת 16 תלמידת כיתה י', היא אמא שלה, נטלי הרוש. הילה מספרת על בחירתה "אמי שמחה מאוד שראיתי בה מודל לחיקוי, אך יחד עם זאת אמרה לי 'הייתי רוצה שתתפתחי בדרך שלך, שיהיו לך שאיפות משלך ויעדים בחיים שהם שלך'". המסר שהעבירה נטלי לבתה היה: "תאתגרי את עצמך, תאמיני שאת מסוגלת לעשות דברים גם אם הם נראים לך בלתי אפשריים, תאמיני בעצמך"
גם אצל ויקי יאמניצקי, תלמידת י"א הבחירה נשארה במשפחה. היא בחרה בסבתה נליה, כמודל לחיקוי. ויקי מעריצה את סבתה ומספרת על החיים הקשים שעברה כשברחה מאוקראינה יחד עם משפחתה במלחמת העולם השנייה. לאחר שבגרה וילדה את ילדיה, היא התאלמנה ונותרה עם ילד חולה. במשך השנים גידלה וחינכה נליה את ילדיה במסירות וטיפלה בהם בתנאי מחיה קשים. לאחר מכן עלתה לישראל, ובנתה בית למשפחתה. "סבתא היא אדם נותן ולא לוקח, ותמיד מסתפקת במועט. החשוב לה מכל, הוא שלכל מי שסביבה יהיה טוב.המסר שלקחתי מסבתי:'תתני מעצמך לאחרים, כדי לזכות בגמולם'" מספרת ויקי.
נורית בניטה, מנהלת נוער שדרות דוט.קום (מרכז מחשוב), הודתה בהתרגשות למגבית קנדה על התמיכה המתמשכת בקבוצה, שלדבריה פועלת בזכות תמיכה זו. כמו כן הודתה למשפחת האקל מניו יורק ומשפחת שטיינהאוזר מקולורדו על עזרתם ברכישת הציוד לתערוכה. 
לאחר התרשמות מהצילומים, נערך במקום פאנל בנושא "הזכות לכבוד והחובה לכבד". הפאנל הורכב מצלמים ומודל החיקוי שלהם, שסיפרו מה זה בשבילם כבוד. הקהל היה מורכב מבני נוער, צעירים ומבוגרים. לשאלת המנחה לילך נסים, רכזת עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) מה ההבדל בין הנוער של פעם להיום, הגיב נער עם חוכמת חיים נדירה לגילו. הנער תמצת בפשטות את  השינויים הטכנולוגיים והשפעתם עלינו לכדי משפט מבריק אחד- "פעם אמא הייתה קוראת לילד,אחרי שעות רבות ששיחק בחוץ- 'תיכנס הביתה ותאכל משהו', היום אמהות אומרות לילדיהן- 'צאו קצת לשחק בחוץ ותעזבו את המחשב'".

מצגת תערוכת "המודל לחיקוי שלי"